ברק ואח' נ' בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגישו המבקשים – החייבים, על החלטתו של כב' רשם ההוצל"פ רט עמיעד מיום 10.2.10, לפיה נדחתה בקשת המבקשים להשהיית הליכי המכר.

בהתאם להחלטתי הוגשה תגובה בכתב מטעם המשיב 1.

מעיון בתיק בית המשפט לא מצאתי כי הוגשה תגובה מטעם המשיב 2.

בקשתם של המבקשים, אשר הוגשה על ידם ביום 2.5.10, הוכתרה בכותרת "ערר/ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל", חרף כך שמדובר בהליך של בקשת רשות ערעור. בנוסף, ההחלטה נשוא הבר"ע ניתנה על ידי הרשם ביום 10.2.10. במסגרת כתב הטענות שהוגש מטעמם טענו המבקשים כי זו נתקבלה אצלם רק ביום 7.4.10.

לאחר הגשת הערעור, הגישו המבקשים ביום 13.5.10, בקשה שהוכתרה כ "בקשה דחופה להארכת מועד ולתיקון מהות הבקשה". הבקשה כפי שהוגשה נערכה כתצהיר מטעמה של המבקשת 1. במסגרת תצהירה נטען כי נתבקשה הארכת המועד להגשת הבקשה, בשל מצבו הרפואי של המבקש 2, וכן בגין טעותו של המבקש 2 , בידיעת הדין.

במסגרת התגובה שהוגשה מטעם המשיב 1, נטען על ידו , בין היתר, כי יש לדחות הבקשה מחמת כך שהוגשה באיחור.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שלפניי, ובחנתי טענות הצדדים מצאתי כי אין מקום ליתן למבקשים רשות ערעור ולפיכך דין בקשתם להידחות.

ראשית אציין כי הבקשה הוגשה תחילה באיחור, מבלי שהוגשה בצידה בקשה להארכת מועד. שנית, כלל לא ברור לי מדוע בתמיכה בטענה בדבר מצבו הרפואי של המבקש 2 וכן בטענת אי ידיעת הדין על ידו, ניתן תצהירה של המבקשת 1, ולא תצהירו של המבקש 2, המשמש גם כב"כ של המבקשים.

מעבר לאמור לא מצאתי לגופו של עניין כי נפל פגם כלשהוא בהחלטתו של הרשם הנכבד באופן המצדיק התערבותי.

אדגיש כי במסגרת הבקשה משרבבים המבקשים מיני טענות כנגד החלטות שונות שניתנו על ידי הרשם הנכבד אולם אינני נדרש לשלל הטענות, אלא לטענות הקשורות עם החלטת הרשם נשוא הבקשה שלפניי.

כפי שציין הרשם הנכבד, גובה ההצעה שזכתה במכרז עולה בקנה אחד עם חוות הדעת השמאיות שהומצאו בפניו מטעם הצדדים. עוד עולה מהחלטתו כי הפער בין חוו"ד שהומצאו מטעם הצדדים עומד ע"ס של 30,000 ₪, בלבד.

בנסיבות אלה, בדין דחה הרשם הנכבד את בקשת המבקשים לבטל את החלטתו המאשרת את המכר.

בנוסף לכך, נכונה קביעתו של הרשם כי תפקידו של הכונס לפעול למימוש הנכס במצבו AS IS. זכותו של הנושה המובטח הינה לממש את הנכס במהירות וביעילות ואין לדרוש ממנו להיזקק כעת להליכי בנייה ורישוי מורכבים וארוכים (שאין לדעת אם הינם בכלל אפשריים), אשר המבקשים עצמם לא מצאו לנכון לנקוט בהם במשך התקופה בה החזיקו בנכס.

אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית בזאת.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיב 1 בבקשה בסך 3,000 ₪, בצירוף מע"מ כחוק.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ג' אב תש"ע, 14 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: